במשך כל הדייטים שלי,
הייתי מסתכלת על השמיים בלילה ומחכה לכוכב נופל אחד שיגשים לי פעם אחת שהגבר שלידי יישאר לתקופה ארוכה.
בכל פעם נפל כוכב וחייכתי.
עצרתי את כל מה שעשינו באותו הרגע וביקשתי שמה שנמצא כאן עכשיו-
יישאר ואמיתי.
אבל בכל פעם התאכזבתי.
הרגשתי שלא ביקשתי מהלב.
כנראה שזה לא היה מספיק אמיתי.
כנראה שזה לא היה בשבילי.
כל הזמן האמנתי שמה שאני מבקשת יתגשם-
והוא התגשם.
כששכבתי איתך על שמיכה דקה,
באמצע הדשא,
הסתכלתי על השמיים,
והפעם לא ביקשתי שיהיה כוכב נופל.
הפעם הסתכלתי על הכוכבים,
מה נוצץ יותר, ספרתי אחד ועוד אחד,
בחנתי כל אחד.
וכשהגיע כוכב נופל,
עדיין לא איבדתי אמון,
עצרתי את הכל וביקשתי בפעם האחרונה ואמיתי.
"מה ביקשת?" שאלת.
"אם זה יקרה, אתה תדע" חייכתי.
אבל אתה לא ידעת שכל מה שביקשתי-
זה אותנו.
;){kind=link}