כשישבנו אחרי הסרט לעל האש אצל אחד החברים,
חברה של תום אספה אותו מהסרט כאילו הם לא רבו לפני יומיים.
כל הערב ניסיתי להתרכז באנשים שהיו מסביב אבל כבר החלטתי שנמאס לי.
באמת שהיה יותר טוב כשהיא לא הייתה שם.
מאז שהיא הגיעה החלטתי להראות אחרת.
כל המתח שיש ביני לבינו פשוט לא עניין אותי.
נהייתי "החברה הכי טובה שלה".
הוא הרבה להראות פרצופים שהוא לא מבין למה אני מתנהגת ככה.
בפעם הקודמת הוא ראה שהתעצבנתי שהיא רבה איתו על כלום.
אחרי האוכל ישבנו מול הבריכה, אבל אז תום הראה לחברה שלו אהבה ואני קמתי והלכתי לבית של אחד החברים שהיה ליד כדי להירגע.
למה אני צריכה לראות את זה? חשבתי.
נכנסתי לחדרו והטענתי את הפלאפון. אחלה דרך לברוח ממצבים.
"מה קורה?" תום נכנס.
נבהלתי ושאלתי "מה?".
"הכל טוב?" שאל וחשש.
"כן הכל טוב תום, מטעינה את הפלאפון" עניתי.
"אה כן?" אמר כשהוא בודק כמה סוללה יש לי.
היה לי 80%.
"טוב את מוכנה לספר מה יש לך?" זרק את הטלפון על המיטה.
"מה יכול להיות תום?" עניתי בחוסר סבלנות.
"אם אין כלום אז למה הלכת ככה בעצבים?" לא הבין.
הוא באמת לא הבין כנראה, חשבתי.
"נו הייתה הודעה שעצבנה אותי, הכל בסדר" רק שישחרר אותי.
"נו אני מכיר אותך, דברי כבר!" הרים קצת את הקול.
"תוריד את הקול" ולקחתי את הפלאפון מהמיטה.
"לא רוצה, דברי" התקרב שני צעדים.
פה כבר הייתי עצבנית.
"מה אתה רוצה שאני אגיד לך? שאני רוצה אותך? הנה, כן. אני רוצה אותך. מה קשה להבין?!"
הוא שתק. הסתכל בעיניי.
"ונמאס לי שאתה מפלרטט איתי כשאתם רבים וכשאתם משלימים אני כלום. פתאום אין ליטופים,
חיבוקים, אין שאלות מכוונות כדי להכיר אותי והכל פתאום מתהפך, מה אתה חושב שזה משחק?" הרמתי קצת את הקול.
חיבוקים, אין שאלות מכוונות כדי להכיר אותי והכל פתאום מתהפך, מה אתה חושב שזה משחק?" הרמתי קצת את הקול.
"אני בכלל לא רוצה אותך, מה את לא מבינה?" אמר תוך כדי שהוא מתקרב אליי,
תופס את פניי בשתי ידיו ומנשק אותי נשיקה רטובה במשך דקה.
תופס את פניי בשתי ידיו ומנשק אותי נשיקה רטובה במשך דקה.
הלב שלי דפק על 200, הגוף הגיב בהתאם למצב.
נפרדנו מהנשיקה, הוא הסתכל עליי והלך.
אני נשארתי בחדר פעורת פה מתלבטת אם לצאת לכולם או להישאר בחדר.
;){kind=link}