עוד ערב שישי ואיתו המתח המיני באוויר.
גם הפעם תום בא ללא בת זוגו, לצער כולם ולשמחתי.
הלב התחיל לדפוק ממבט חטוף לדלת, שם בדיוק תום נכנס.
הערב החל מהצקות שבאו ממנו,
אם זה שפתחנו בקלפים וגילינו עתידות בצחוק, הוא מצא בדיוק את הרגע לרדת עליי.
ואם זה לקבור אותי בכריות ולהישען עליי כאילו אני ספה.
כשצעקתי "זה כואב" הוא זז ואני ליטפתי את ידו.
מזל שהיינו כמעט לבד, אחד החברים שם לב אבל התעלם.
והצחוק שלו ממיס. ראבק, הוא ממיס.
כשישבנו עם כולם הוא ידע להביא כיסא נוח ולשבת בדיוק לידי,
וזה יצא טוב. הוא לא יעשה את כל הסיבוב עם הכיסא כדי לשבת במקום שיחסית פנוי.
הוא ידע לקחת מסכה ולכסות את העיניים שלי בכוונה, בדיוק כששיחקתי "טמפל ראן".
רציתי להרוג אותו באותו הרגע.
וכשסיפרו בדיחה הוא הסתכל דווקא עליי, בעיניים וחייך. ואני נעצרתי.
הלב שלי גם.
החלטנו לראות סרט כולם.
פרסנו שמיכות, כריות, חטיפים ושתייה.
לפני שתום הספיק לתפוס את מקומו לידי, אחת החברות ישבה לידי.
אחרי כמה רגעים מצאתי דרך לרדת עליו גם כשהיה רחוק, והוא מיד הגיע להרביץ לי ולשכב לידי.
02:37, כולם נרדמו. חוץ ממני ותום.
שמיכת הפוך כיסתה אותי ותום התכסה בה מעט.
הסתובבתי עם הגב אליו בעודי צופה בסרט,
אבל אחרי כמה דקות הסתובבתי אליו בחזרה.
הפעם הסתכלתי עליו.
הוא הזיז את המבט אליי,
ידי הונחה צמוד לידו והוא ליטף את אצבעותיי בעדינות.
הלב שלי לעומת זאת הגיב אחרת.
אם היה מד, הוא היה נשבר.
אם תום היה מרגיש את הלב שלי, הוא היה נבהל.
ידו החלה ללטף את פניי ואני עצמתי את עיניי מעט.
הוא הרגיש כל חלק בפניי.
מהלחיים, לעיניים, לאף ולשפתיים.
והכל היה בעדינות הנכונה שידעה לגרום לבטן לקפץ וללב לדפוק בחוזקה.
ידעתי שהנשיקה בדרך. הרגשתי.
ידעתי שזה לא יבוא ממני וזה קרוב מאוד לבוא ממנו.
אז הכנסתי את ראשי לחזה שלו, רק שלא יהיה קשר עין שיגרום למתח הזה להתפוגג.
הוא הבין וחיבק. ואני ליטפתי את גבו בחיבוק.
אבל עדיין הוא לא הפסיק ללטף את העורף שלי.
עצמתי את עיניי.
רציתי שהנשיקה תבוא אבל עדיין לא רציתי.
אמרתי לכם לא להשאיר אותנו לבד.
;){kind=link}