את תום הכרתי דרך חברים משותפים.
בכל פעם כשהיינו יושבים כולם בערב שישי, היה אפשר להרגיש את המתח המיני שהיה ביני לבינו.
מתח שאפשר לחתוך בסכין מרוב שהוא היה ברור.
גם ההערות של אחד החברים הייתה ההוכחה לכך... "אם חברה שלך הייתה יודעת...".
אה, כן, שכחתי לציין. לתום יש חברה כבר שנה.
הוא תמיד חיפש להציק לי, לרדת עליי, להקדיש לי את השירים שהכי יעצבנו אותי.
הוא גם ידע לזרוק את המשפטים שהכי ידעו להרים את האבן בבטן שלי ולהוריד בקטע טוב,
ממש משחק של יויו.
הוא גם ידע לשאול את השאלות הנכונות עליי בזמן הכי לא צפוי, כדי להכיר אותי יותר.
כשנסענו באוטו כולנו, הוא ישב במושב האחורי באמצע ואני מקדימה אחרי שהכרזתי "שוט גאן!",
וכשהתקרב לראות מה הראיתי לנהג שלידי בפלאפון,
הראש שלו, השפתיים והריח היו צמודים לפניי, ידו ליטפה את הכתף שלי וזה היה צפוי שאם היינו לבד,
מה שהכי לא רצינו שיקרה, בטוח היה קורה.
מה שהכי לא רצינו שיקרה, בטוח היה קורה.
הוא ידע להתקרב למקומות ולמצוא הזדמנויות שאני נמצאת בהם לבד ולא ללכת מהם,
אם זה בחדר ואם זה הרגע שנתתי לו מכה חזקה בגב ורצתי להתחבא שלא ירביץ לי,
ממש כמו חתול ועכבר. ממש כמו שני ילדים קטנים בגיל בוגר.
וזה כיף לפעמים להתחבר לצד היותר ילדותי שבי, במיוחד כשיש מי שיזרום איתך ולא תרגיש מוזר.
הוא ידע להתקרב, ללטף, להיצמד, לחבק ואני ליטפתי את הבטן והגב גם אם זה לא התאים.
ולא רציתי לפגוע, לא רציתי לגרום לגבר שיש לו חברה להתנהג בצורה כזאת.
לפעמים המתח המיני שאני מתה עליו פשוט סוחף ביחד איתו.
לא בא לי שיקרה כלום. שיהיה רק מתח מיני. זה מה שעושה את כל הכיף.
הוא ידע לספר שהם לא בקשר טוב.
שהם רבים עוד ועוד, ורק לפני 3 ימים היה ריב שבגללו היא לא הגיעה לישיבה שלנו.
הוא ידע להישאר בכוונה כי אני נשארת.
הוא ידע להציע אפילו דברים שטותיים והצד החופשי שבי התעורר.
אני יכולה לשבת איתו שעות ולדבר, בעיקר לצחוק.
תתנו לנו רגע לבד והמתח המיני יתפוגג.
אז אל תשאירו אותנו לבד.
;){kind=link}