יום אחד אתה מכיר בן אדם.
הלב שלך שלם.
אתה מרגיש על גג העולם.
אתה מרגיש שנתת כיף לאלוהים וחזרת חזרה לקרקע.
אתה מרגיש ששתית מים אחרי צימאון מטורף.
אכלת שוקולד אחרי שנטרפת מזה שבא לך משהו מתוק.
ויום אחד הוא נעלם.
הוא בוחר ללכת מטעם עצמו.
או שהוא נרצח. מת. עשה את חייו.
הוא קם והולך.
והלב שלך מת. ביחד איתו.
הרגשת על גג העולם ועכשיו בא לך לקפוץ ממנו.
המחשבות רצות.
אתה טוחן לעצמך את הראש כאילו אתה לא עושה את זה ביום יום.
אתה עוצם עיניים; אולי תצליח להירגע.
אתה מחזיק את הראש; אולי הן יהיו פחות כבדות.
אתה מדבר לאלוהים כאילו אתה מאמין בו.
ואתה עדיין לא מצליח להבין-
איך אתה מכיר בן אדם,
ויום אחד הוא הולך.
ואיך כל חלק בחיים יש לו סוף.
אתה לא יודע מתי זה נגמר.
מה שבטוח, זה ייגמר.



