"כל מה שבא לי איתך זה שנשכב וזהו".
היא הטיחה בי את האמירה הזאת.
"שלא יתפתח, לא יהיה מעבר". היא הוסיפה.
היא סיפרה לי לא פעם ולא פעמיים שהיא הייתה קמה פיזית אחרי סקס והולכת.
היא כועסת. היא טרקה את הדלת אחריה והלכה.
היא סיפרה לי תוך כדי שיורדות לה דמעות שאחרי שהיא הייתה שוכבת עם גבר,
והייתה מתחילה לדבר על איך זה מתקדם מכאן, הוא היה אומר לה שזה לא יתקדם לשום מקום.
אז היא קמה, אספה את כל הדברים שלה והלכה.
היא כבר לא כעסה על אותם גברים כמו שהייתה כועסת פעם, אלא על עצמה.
ששוב נתנה לעצמה לפתוח את הלב בפני מישהו שלא רצה אותה מעולם חוץ מאת הגוף שלה.
אולי היא התחילה להאמין שזה מה שיש בה, שזה כל מה שיש בה.
אז יום אחד היא החליטה שנמאס לה.
היא לא תדבר על זה. היא למדה את זה והיא פשוט הפנימה את זה.
היא תישאר ריבאונד.
היא תהיה שם איתך לסקס אחרי פרידה כואבת של כמה שנים ואו חודשים.
היא תגרום לך לשכוח את הכל לרגע, את כל החוויות הרעות והטובות,
היא תקשיב לך ותהיה שם נחמה קטנה ברגע של משבר.
היא מאמינה בזה.
היא מאמינה שאם היא לא תדבר על זה ותגיד את כוונותיה, היא פשוט תתרגל לזה.
והיא התרגלה.
ככה היא סיפרה.
היא סיפרה שהיא ריבאונד מיוחד שכזה,
היא תוסיף חיבוק, נשיקה ואולי גם ליטוף,
תצחק את הצחוק המשוגע שלה משטויות,
היא תקשיב לך כמה האקסית הייתה מדהימה ועדיין,
היא תקשיב כמה החוויות שלך איתה היו כואבות אבל טובות.
היא תשנן את הזיכרון שלה ממך כשאתה מזיז את השפתיים ואומר שאין לה תחליף.
והיא תוסיף שאתה אידיוט שנתת לה ללכת.
ואתה מבין, זה לא שהיא לא יודעת מה היא שווה.
היא יודעת שיש בה יותר מדי טוב,
היא יודעת שיש בה כל כך הרבה לתת,
אבל היא פשוט האמינה כבר במשהו אחר.
אולי יום אחד מישהו יבין שהיא לא ריבאונד יותר,
יתסכל עליה אחרי סקס בין אם היא מתלבשת או נחה על המיטה
ויגיד לה שהיא מדהימה. בדיוק כמו שהיא.
אולי יבוא יום אחרי שנשכב אני והיא, וכל אחד ילך לדרכו,
אני אשכב עם אחרת, היא תהיה הריבאונד,
ואני אספר לה אחרי הסקס כמה שאני מתגעגע,
והפעם לא לאקסית, אלה אליה.
;){kind=link}