טובה מדי אליך,
ללב שלך, לפה שלך, למגע שלך, לחיבוק שלך, לנשיקה שלך, למילים שלך.
אני טובה מדי.
טובה מדי לסיטואציה שאנחנו ביחד.
טובה מדי כשאני מחבקת ומנשקת יותר,
טובה מדי כשאני אומרת את מה שאני מרגישה.
טובה מדי שאני בלי משחקים,
טובה מדי כי יש לי רצון, ואני רוצה לממש אותו עד שזה כואב לי. כי אני טובה מדי.
אני מלטפת, אומרת, מחמיאה, מחבקת, מנשקת והכל כי אני טובה מדי,
והטובים מדי נפגעים. לפעמים גם יותר מדי.
כי הם מצפים. מצפים כל כך, מצפים ליותר מדי טוב, אפילו יותר מהם.
וזאת אני, הטובה מדי, תמיד רוצה יותר, עושה יותר ואפילו לחוצה יותר.
והגיוני שתירתע, הגיוני שארגיש שבא לי לברוח מהכל, עם הכאב, עם הלב, רק אני והלבד.
כי אני טובה מדי אליך, ואם אהיה קצת איתך, קצת יותר מדי, וגם הלבד יהיה, אני אפגע יותר.
אני טובה מדי אליך כי אני יותר, יותר ממך ברגש,
יותר ממך בדאגה ובאכפתיות.
ובגלל זה אני מתמסרת יותר, כואבת ואוהבת.
זאת אני כשהטוב הוא חלק ממני,
חבל שהוא הדבר הכי רע בשבילי.
;){kind=link}