"...אבל אם חושבים קצת על התמונה הגדולה,
לי לא יהיה אומץ להגיד לך שוב את מה שאני מרגיש.
את לא תגידי, כי יש לך חבר, ומי יודע כמה זמן תהיו ביחד.
והכל יהיה אותו הדבר. ניפגש כל החברה, יהיה את המתח המוזר בנינו, שהוא יחסית טוב,
את תציקי לי, ונצחק הרבה.
אבל מי יודע מה יהיה בהמשך.
אולי אבחר להמשיך הלאה לתמיד, ואולי אבחר לחשוב עלייך, כשאת איתו במקום איתי,
ולקוות שיום אחד הוא יעשה טעות, כדי שתהיי שלי.
ואולי יום אחד נתרחק, וניזכר אחד בשני רק כשנראה אחד את השנייה ברחוב במפתיע,
והמחשבות והרגשות יצופו לנו, כמו אתמול.
ואולי נעבור אחד ליד השנייה ברחוב, ונתעלם כאילו מעולם לא הרגשנו, ומעולם לא הרגשנו את המתח המוזר והטוב הזה.
אבל למה שאני הכי מקווה, זה ליום שנדע ששנינו עדיין מרגישים, ולא פספסתי את המועד,
שלא אפחד להגיד לך זאת שוב, ושאת תפתחי בפניי את הלב.
ונחיה ביחד עד לרגע האחרון בחיינו.
שלך,
הבחור."
;){kind=link}