עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
¬What road do I take?
¬Where do you want to go?
¬I don't know.
¬Then, it really doesn't matter, does it?
FAV SONGS
• Rascal Flatts - What hurts the most
• Avril Lavigne - I'm With You
• Ed Sheeran - Give Me Love
• הלב שלי - ישי ריבו
• עידן חביב - מחשבות על אהבה
MOVIES
•  קראטה קיד 2
•  מלחמת העולם Z
•  זוטרופוליס
שאיפות
•  לכתוב ספר
•  טיול לארצות הברית
•  סטודיו לעיצוב גרפי
•  טיול איים
•  דיסנילנד
אני לא ריבאונד
14/02/2020 23:10
Alice
רציתי לתת לו סטירה.
למה הוא קרא לי אחרי כמעט שנה שלא דיברנו?
כדי לספר לי על מישהי שהתאהב בה?
מה כבר כל כך מיוחד בה?
הייתה סטוץ שבא והלך.

אני מסתכלת עליו מהצד, מרימה גבה ומתעצבנת.
לא מתעצבנת כי זאת לא אני שהתאהב בה.
אלא כי הייתי שם. ואם ככה הייתי כשנשבר לי הלב,
הייתי בלתי נסבלת.

הקשבתי לכל כאב שאמר.
הרגשתי שהוא התאהב ואיבד את עצמו בתוך הרגשות שלו אליה.

"זה צפוי אבל" אמרתי.
"תבין, אתם הגברים מתאהבים פעם או פעמיים בבחורה אחת או שתיים ומאז,
מחפשים "מי תעיף אתכם", מי תגרום לכם להרגיש מאוהבים שוב.
למי יש את הקסם הטבעי הזה שנולדה איתו,
שלא מנסה להרשים באיזה איפור זול ובמשפטים חסרי משמעות.
היא פשוט היא כי היא נולדה עם הקסם הזה.
היא פשוט לא מבינה שיש לה אותו" סיימתי בפרצוף לא מרוצה.

היא לא מבינה כמה ברת מזל היא שהוא התאהב בה. חשבתי לעצמי.

"תתחילו להתפשר, קצת אחרת. לא להתפשר על סטנדרטים. אבל להבין ש"זאת שתעיף" היא לא קיימת בכמויות. היא דיי נדירה.
אבל אין שום דבר רע באישה שלא תגיע לקו סיום שבו היא ה-דבר שאתה מייחל לו. מאה אחוז שלמות. היא לא קיימת". גלגלתי עיניים.

הוא שתק. צחק בעיקר.
בתכלס, הוא יודע שאני צודקת.

הוא התקרב לנשק אותי.
עצרתי אותו עם אצבע על שפתיו.
"למה ככה?" הוא שאל.
"כי אני לא מתכוונת לשכב איתך. אתה תמיד מתחיל ככה...
שם את הראש על הבטן שלי, אני מלטפת את השיער שלך,
אתה מנשק אותי והעניינים מתחממים. לא מתאים לי".
הסתכלתי על הטלוויזיה ששידרה סרט שבכלל לא טרחנו לצפות בו.
"טוב, אז רק תלטפי אותי" והחזיר את ראשו לבטן שלי.

ליטפתי את שיערו וחשבתי לעצמי מה אני לעזאזל עושה פה,
אני לא פה לנחם אותו. אני לא פה להקשיב לו. למה לי?

"אני צריכה ללכת" הזזתי אותו ואת השמיכה מעליי.

הסתובבתי לרגע ואמרתי "אל תתקשר אליי שוב גם לא כשתתגבר עליה".

1 תגובות
מגיע לי אהוב שלי
14/02/2020 23:04
Alice
"... פשוט הלב שלי מחפש כמעט שנתיים חניה..."
אולי קצת יותר, אולי קצת פחות.
באת והלכת, האמת שאני לא רוצה שתדע את הדרך חזרה בעל פה.
לפעמים בא לי לטשטש את העקבות שלך כדי שלא תזכור איך לחזור,
אבל לצערי אתה יודע אותה בעל פה.
עכשיו זה הרגע שלנו, באוטו, אתה שם את היד שלך על הרגל שלי כמו שאני אוהבת.
זה באמת נותן לי תחושת ביטחון.
אבל אני יודעת שבשנייה שאצא מהאוטו, כל הביטחון שלי ירד. אם זה לגבינו, לגביך,
וברור שלא אצליח להירדם שעתיים מעכשיו... כי אחשוב עלינו, עליך, ועל השקט של מחר.
השקט ממך, אבל המחשבות שלך כל כך רועשות, אני נשבעת שאני מצליחה לשמוע אותן עד לכאן.
אפשר אחרת? אפשר שיום למחרת תתמלא געגועים,
תבין שהרבה יותר קל להיות ביחד מאשר לחוד?
אפשר שתתעורר ותבין שאני כאן, אבל כשהזמן יעבור וארגיש שוב את התסכול,
אני אניח לו, אניח לך ואניח לנו.
אל תיזכר, אל תנסה להיזכר, אם זה בדרך חזרה ואם זה ברגעים היפים שלנו.
אני יודעת שמגיע לי רק את הטוב.
את הכי טוב.
מגיע לי להיות מאושרת, אם זה איתך ואם זה בלעדיך.
אז אני משחררת אהוב שלי, משחררת את הכאב,
את המחשבות, את התסכול ואת האהבה.
מצחיק שכבר הצלחתי כמעט לאהוב,
עוד מדרגה אחת במדרגות ואני מגיעה לשלב שאתן הכל בשבילך.
לפעמים אני חושבת שכבר הגעתי לשלב הזה מזמן...
אז אולי הגיע הזמן לרדת, גם אם אני לא רוצה, כדי שיהיה לי יותר טוב, הפעם בלעדיך.
לא שכחתי אהוב שלי מה גרמת לי להרגיש ועדיין,
לא שכחתי את אותם הרגעים היפים שלנו שהיום הם הזיכרונות הכי כואבים שלי.
לא שכחתי את הריח שלך, החיבוק שלך, הליטוף שלך והנשיקות שלך,
אבל אני מקווה בשבילי שאשכח.
אני רוצה להיות מאושרת גם איתך,
אבל אותי לימדו שבמקום שלא טוב לי- לא נשארים,
קמים והולכים למקום יותר טוב.
וכנראה שהמקום הזה הוא לא אתה.
אז אני משחררת אהוב שלי,
משחררת ממך, משחררת אותך,
שתבין מה אתה רוצה מעצמך,
כי אני לא הצלחתי להבין מה אתה רוצה ממני
למרות כל הניסיונות שלי להבין.
רק בבקשה, כשאתה מבין סוף סוף מי הייתה לך בידיים,
אל תחזור, אל תציף לי את הכל מחדש,
אני לא רוצה להרגיש את תחושת הניצחון המבלבלת שחזרת חזרה
ואז אני כבר לא אדע מה אני רוצה ממך ובטח שלא מעצמי.
תן לי להשתחרר ממך, להחלים מהזיכרונות הכואבים ולהתעצם.
כי אני יודעת שמגיע לי אהוב שלי,
מגיע לי את הכי טוב.

0 תגובות
שיחה עם אלוהים
12/02/2020 23:42
Alice
בכל שנה כשהייתי מביעה משאלה ביום הולדת הייתי יודעת שזאת השנה האחרונה שאחיה בה.
לא כי חשבתי מתי אמות, לא כי אמרתי ששום דבר לא מובן מאליו,
אלא כי רציתי להתאבד.

מעולם לא ביצעתי.
מעולם לא השתמשתי או התכוונתי.
בתוך תוכי ידעתי שכולם חושבים שאני בן אדם טוב,
ואני תיעבתי את עצמי ושיננתי כמה אני בן אדם רע.

שפטתי את עצמי על הטעויות שלי.
הסתכלתי רק על הצדדים הרעים בי.

כמה חודשים לפני יום ההולדת ה23 שלי, החלטתי גם שזאת השנה האחרונה שאחיה בה.

לפני שהלכתי לישון נזכרתי שלפני מספיק זמן ביקשתי מאלוהים לחלום חלום טוב וחלמתי חלום מדהים.
הפעם ביקשתי לדבר איתו בארבע עיניים ולסיים את הסיפור.

"למה אני?" שאלתי.
אפילו לא אמרתי היי. אפילו לא חייכתי.

הוא חייך חיוך קטנטן וישב על כיסא גדול בין כמה עננים.

אני שונאת שמחייכים כשאני מנסה להיות רצינית. חשבתי.

"אני באמת מנסה להבין. למה בחרת בי להיות עם לב טוב, לב ענק, לב שכואב לו על החלש,
לב שאוהב את מי שלא צריך לאהוב, לב שנפגע בקלות, לב שמתאהב מהר.
למה? למה לא יכולת לברוא אותי לרוצחת חסרת רחמים,
או אפילו לגבר חסר רגש? למה לא יכולת לברוא אותי בצורה שונה, ההפך ממה שאני היום?
למה אני צריכה לסבול? לאהוב בן אדם שלא אוהב חזרה?
למה אני צריכה להיות רגישה יתר?
יכולת לברוא אותי כמישהי אחרת לגמרי. אז למה לתת לי לסבול?
מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי למות.
וזה לא משנה מה יש לי ואיך אני נראית. וזה לא משנה כמה אוהבים אותי מסביבי ואכפת להם ממני.
אני חיה עם עצמי! אני חיה עם שברוני לב. אני חיה עם הטעויות שלי. אני חיה עם מי שאני!"
רתחתי מזעם.

"את יודעת למה בראתי אותך? הוא שאל.

"את כולם בראתי כמוך. שמתי מידה מסוימת של רגש.
אנשים החליטו לקחת את זה לצד אחר.
אנשים עברו בחיים דברים שלא בשליטתי.
הם הפכו אותם למה שהם היום.
את יודעת למה טוב שהלב שלך כואב?
כי את בסופו של דבר תעמדי בחופה,
לצד הגבר שאת אוהבת,
תיזכרי בכמה כאב עברת,
איזה גברים חווית,
כן, גם את ההוא,
תחייכי ותביני שניצחת.
הגעת לקו הסיום." הוא חייך.

"אתה יותר מדי אופטימי" זלזלתי.

"כיף לך שאתה כאן" שילבתי ידיים.

"לא כיף לי. הייתי רוצה לחוות את מה שאת חווה.
הייתי רוצה לכאוב. הייתי רוצה לחבק את המשפחה שלך.
את אח שלך. את החברים שלך. לצחוק את הצחוק שלך.
לדבר עם אנשים. לחוות אהבות, כאב, ליפול ולקום.
זה עדיף על להיות כאן ולהשתעמם.
החיים למטה הם הרפתקה אחת גדולה.
מה את חושבת, שכיף פה?
מתי שהוא את תגיעי לכאן, תשבי איתי,
נסתכל על כולם ואני מבטיח לך שתרצי לחזור לשם.
לחוות את הכל שוב. למרות הכאב.
אז לרצות למות לא כדאי לך. בטח לא עכשיו.
את לא סקרנית לדעת מה יהיה בהמשך?
עם מי תעמדי מתחת לחופה?
מי יישאר בחייך?
מי ימות? מי יגיע ויישאר? מי יגיע וילך?
אני מבטיח לך שלכל סיפור יש סוף.
את לא מחכה לדעת אם הוא טוב או לא?" הוא סיים כשנשען עם המרפק על הכיסא.

שתקתי. האמת, נתן את הנאום של חייו.

"טוב, שכנעת אותי.
אני חוזרת אבל אני עדיין לא מאמינה בך." חייכתי.

"אנחנו עוד ניפגש" סיים בחיוך.

התעוררתי בעדינות על הצד,
מבינה איפה אני נמצאת.

מבטיחה לעצמי שאת המשאלה הבאה שלי אבזבז על איירפודס.

0 תגובות
חסרת סבלנות
11/02/2020 12:46
Alice
כזאת אני. חסרת סבלנות. זה מה יש. זה חלק ממני. זאת אני.

אני חסרת סבלנות כי אני לא מחכה לאף אחד כדי להתקדם.
אני כזאת כי לא בא לי לחנך, לקבל, לתת- לכל מי שלא מעריך ומכבד אותי.
הגיע הזמן שאחשוב על עצמי לפני הכל.
לפני כולם.
מה טוב לי ומה לא.

אחד הדברים שהבנתי אחרי השחרור שלי מהצבא,
שאני לא חייבת לאף אחד שום דבר.
אם אני לא רוצה לעבוד במקום מסוים- אני קמה והולכת.
אם לא טוב לי- אני לא אהיה שם.
אבל דבר אחד לקח לי זמן להבין; שאם אני לא רוצה להיות עם גבר אני לא חייבת.
וזה לקח לי יותר משנתיים.

אני יודעת שאני חסרת סבלנות.
אני כזאת במיוחד כשאני רעבה, או כשלא נוח לי, או כשהשיער לא מסתדר לי,
או כשאני רוצה את השקט שלי ולעשות את מה שאני רגילה אליו.
זה למה לא אהבתי לישון בבסיס.
זה למה לא אהבתי לעשות שבתות שהן לא בביתי, בחדר שלי.
ולא בהכרח בצבא.

אני יודעת שאני חסרת סבלנות יותר כשמעירים לי על אוכל.
אני הרבה יותר חסרת סבלנות כשמנסים לקבוע לי דברים שאני אמרתי ההפך מהם.
אנשים נוטים לתפוס ממני מרחק ומבקשים שאדבר במקומם כי אני באמת חסרת סבלנות-
ובעיקר לא דופקת חשבון לאף אחד.

זה למה בצבא ראו בי כמכשול.
כשחשבתי בהיגיון ואמרתי את דעתי, ניסו להשתיק אותי כמו שעשו מילדותי,
ואין יותר חסרת סבלנות ממני כשאני מנסה לעמוד על שלי!

אני נוטה להתעצבן מהר כי כשאת רוצה בגיל קטן לעשות מה שבא לך ואומרים לך ההפך,
את כבר אוטומטית בגיל בוגר יותר אומרת את הבחירה שלך גם אם היא בהרמת קול.

בחיים לא הבנתי אנשים שרוצים לחזור להיות ילדים.
מעולם לא רציתי להיות ילדה שוב.
אני אוהבת את העצמאות שלי.
את זה שאני עושה מה שבא לי.
את הפצעי מלחמה שצברתי עם השנים שמזכירים לי כמה חזקה אני מבפנים מבחוץ.

אני אוהבת שאם בא לי ללכת, אני הולכת.
אני אוהבת שאם בא לי להגיד, אני אומרת.
אני אוהבת שאני רוצה משהו, אני עושה המון כדי להשיג.
אני אוהבת שאני בן אדם כנה, ישיר ולא מחכה לאף אחד.

אבל זאת אני.
יש לי יתרונות ויש לי חסרונות.
וזה מה יש.

0 תגובות
תברחי
11/02/2020 12:23
Alice
אם הייתי יכולה,
הייתי תופסת אותה בשתי ידיים-
ואומרת לה לברוח.

הייתי מסתכלת לה בתוך העיניים ואומרת לה שהיא נכנסה למערבולת שאין יציאה ממנה.
נפשית היא תהיה מאוהבת בו עד כאב.
עד שהיא תשמע אזהרות מסביב שהוא קרוב להכות אותה.

הייתי אומרת לה שזאת ההזדמנות שלה לברוח.
הוא אובססיבי וקנאי,
ולצאת מקשר כזה... שנים של טיפולים.

הייתי תופסת אותה ומזהירה אותה מכל מה שעשה לי.
מזאת שעדיין נמצאת ברקע ובמחשבה כי בגדה בו ובגלל זה הוא שרוט,
הייתי מראה לה הודעות מטורפות שרשם לי.
מילים שלא הפסיק להגיד ואיחולים שלא הייתי מאחלת לשונאים שלי.

הייתי תופסת אותה בשתי ידיי ואומרת לה להיזהר.
הוא מכור למין. לא יעניין אותו אם יכאב לך או שלא בא לך.
את חייבת לספק אותו. לדבריו.

הוא יקבע לך שתהיי במטבח,
ואם תעזי להקים אותו מהשולחן שיביא לך לשתות-
את תמצאי את עצמך מתה מבושה מצעקות.

ואם תפסיקי לעזור לאמא שלו בשישי,
ואו לא תעשי כלים,
הוא והוריו ישאלו אותך למה את לא עושה ואיך את מעזה בכלל לא לעשות כלום.

והוא לא יבין איך את כבר שבוע איתו ולא העלית איתו תמונה אחת!
עם האקס שלך העלית מתי שהרגשת בנוח... מתי שאת רצית. לא הוא.
הרי הוא תמיד ימצא דרך להשוות בינו לבין האקס שלך.

ואם רק תעזי לשים חולצת בטן וג'ינס קרעים,
הוא יוודא איתך שלא תתלבשי ככה כשתהיי אמא לילדיו.

ואם תזכירי את האקס...
הוא ידאג לשגע אותך יום יום,
לחפש בין כל התמונות והפוסטים בפייסבוק ובאינסטגרם,
איפה כתבת עליו, איפה הגיב ואיפה עשה לייק.
איפה את הולכת למחוק גם אם עברו שנים.
איפה את הולכת למחוק אותו מרשת חברתית ואיפה מהזיכרון.
הוא ירצה למחוק לך את העבר. לדבריו.

ואם תריבו, הוא ידאג לחכות לידך ער במיטה לשנייה שתעצמי עין ב3 לפנות בוקר
כדי לתפוס אותך על חם.
כי לא נרדמים כשרבים...
בטח לא על הגבר שהתחיל איתך ועשה לך לייק באינסטגרם.
והוא מבחינתו... בגדת בו.

הוא ידאג לנקום בך בכל פעם שתעצבני אותו.
אם זה עם אנשים מהעבר- שלך ושלו.
אם זה בגידה ואם זה קללות.

לרגע אם תחשבי לא לשלם עליו הוא יקרא לך קמצנית למשך חודש.
ואם רק תעזי לסרב לו... מצאת את עצמך בריב חדש.

אם הייתי יכולה הייתי מזהירה אותה מעוד הרבה נורות אדומות שאני התעלמתי מהן.

אם הייתי יכולה הייתי תופסת אותה!
צועקת לה שהיא נכנסה לתוך מערבולת שאין לצאת ממנה וזאת ההזדמנות שלה.

כי הייתי שם.
ואני ברחתי בזמן.

0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 14 15 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
,Dear Alice
אם היית יודעת כמה תמימות יפה יש בך. מעבר ליופי החיצוני שלך.
אבל היא תמיד באה לרעתך.
תמיד ידעתי שאומץ הוא חלק מהאופי שלך. אבל גם הוא בא לרעתך.
הסקרנות שלך גורמת לך ללכת אחרי הלב שלך ולא להתפשר.
וזה מה שיפה וטוב בך.
האמת, שאת גם לא חושבת על אחרים, אלא רק על עצמך.
ואם כמה שזה נשמע רע ואגואיסטי, אני מעדיפה שתהיי כזו.
זאת שלא מפחדת להיות לבד, זאת שמסתדרת לבד גם ללא כיוון.
ואת מכירה אנשים בדרך, ואת לא מצפה שיהיו הכי טובים אלייך,
כי העולם הוא גם רע מעבר לטוב.
את מציאותית. יש בך רגש. וזה מציאותי. וזה טוב. לא רק רע.
לכן תפסיקי לתפוס את זה כתחושה רעה.
אל תשכחי את זה.